מחלת הגרפיקוס-לינארה של דה מרקר
עיתון TheMarker שמתהדר בכתבים רציניים (דוגמת גיא רולניק, אורי רונן ועוד רבים אחרים) נמצא על השביל הנכון כדי להרוס את עצמו לדעת - העיתון החל לשווק סחורה פופוליסטית זולה. לא להאמין - אבל מחלת הגרפיקוס-לינארה הגיעה גם אליו.
המחלה הזאת מאופיינת בהצגת גרף ודחף בלתי נשלט מצד החולה להוסיף עליו כל מיני קווים בכל מיני צבעים. בשלבים המוקדמים של המחלה החולה עשוי להוסיף לגרף מספר בלתי מוגבל של קווים וצבעים, אבל ככל שעובר זמן כמות הקווים והצבעים יורדת - עד לסוף המר.
אחת מההשלכות של המחלה הזאת היא אמונה חזקה, כמעט מיסטית, שבעזרת מתיחת הקווים אפשר לקרוא את העתיד (לא עובד עליכם, החולים באמת מאמינים בזה). פעמים לא מעטות ניתן לשמוע מהחולים גרסה כזאת או אחרת של המשפט הבא: “אם יעלה מעל X אז היעד הוא Y, ואם יירד מתחת ל-T אז היעד הוא Z”. המחלה מוצאת את ביטוייה הפופולרי ביותר לאחר מספר שנים של עליות בשוק ההון, כאשר כל המי ומי חסרי התועלת והתוחלת מתחילים לשווק סחורה בעייתית בתוך אריזות מהודרות.
קורא של בלוג המדידות הסב את תשומת ליבי לטור החדש שנוסף לעיתון דמרקר - מאת יוצר בשם ירון שקדי. אין לי מושג מי זה אותו שקדי, אבל מעיון במספר מהטורים שכתב עד כה עולה תמונה לא מעודדת במיוחד. בנפרד למתיחת קווים שונים (ולנוכח כמותם המצומצמת הייתי מסווג את הכותב כאחד שנמצא בשלביה המאוחרים של מחלת הגרפיקוס-לינארה), הוא מאמין באמונה שלמה שקיימת דרך פשוטה לאמוד יחסי סיכון/סיכוי, תוך “פירוק לגורמים של הסיכוי להרוויח מול הסיכון להפסיד”, בעזרת נוסחה בשם יחודי - TRIPLE R (ואני מרגיש דחף רצוני להזכיר כאן את תחושת הרתע הבלתי-רצונית שחשתי כשקראתי כמה מהמונחים הפסדו-כלכליים שבטור הזה בדמרקר).
צריך להבין - אין שום נוסחה בעולם שיכולה לאמוד את יחסי הסיכון/סיכוי של תיק מסויים או פוזיציה כלשהי. העניינים האלה לא יכולים להימדד בעזרת נוסחאות. טובי המוחות בעולם הזה ניסו לאמוד את היחס הזה ולא הצליחו. חלקם גם קיבל פרס נובל על זה - ועדיין הנוסחאות שלהם התבררו כחסרות ערך בשעת מבחן.
רק לפני כשבועיים אנשים מאוד מאוד חכמים (לכאורה) גרמו לקריסה טוטלית של אחת מקרנות הגידור הכי מתוחכמות והכי גדולות בעולם. קרן הגידור אמראנת` נסגרה לאחר שיצרה הפסד של מעל 50% משווי כל התיק שלה תוך פחות מחודש - וזה תוך שימוש במודלים של יחסי סיכון-סיכוי.
בקונפרנס שקיימה הקרן לאחר ההפסד, יצא לאור הסיפור הרגיל והידוע: הקרן הניחה שהסיכוי לאותן תנועות שוק כמו שהיו בספטמבר השנה, הוא סיכוי נמוך ביותר ולכן המודלים לסיכון שהקרן השתמשה בהם - התעלמו מתנועות מסוג זה (בעיית הפעמון המפורסמת).
כמו שמסביר נאסים טאלב, הבעייה היא שרוב מנהלי קרנות הגידור האלה עושים שימוש במודלים “נובּליסטיים” שאינם רחוקים מתורת האסטרולוגיה, כדי לאמוד את הסיכון. הם מיישמים שיטות “אופטימיזציה” של נתוני עבר כדי להקנות תחושה שקרית של בטחון ומתיימרים להיות בעלי ידע כוזב. שיטות ניהול הסיכון אלה הן לא יותר ממרמה אינטלקטואלית.
בחזרה לדמרקר ולשקדי - בטור שלו אין יומרנות אינטלקטואלית, אלא נוסחת קסם פשוטה. זה אפילו גרוע יותר. שימוש במודלים מסובכים שזיכו את ממציאהם בפרסי נובל, הם לפחות קשים לבירור והוכחה. כדי להוכיח עד כמה הם שגויים צריך ידע מתימטי נרחב או לפחות מפולת אחת של קרן גידור רצינית. את נוסחת הטריפל R, להבדיל, גם הדיוט יוכל לבטל.
נוסחת הטריפל R לוקחת את מחיר הקניה, מחסירה אותו מ”מחיר היעד” ומחלקת את התוצאה במחיר הקניה פחות רמת הסטופ-לוס, אשר נמצאת “לפי תורת ניהול הסיכונים” כ-5% מתחת למחיר הקניה”.
מה הבעיה כאן?
קודם כל עם המונה - מחיר היעד הוא מחיר שרירותי לחלוטין אשר תלוי בראיית השחקן (זאת על אף שהסיכון נקבע על-ידי השוק, ולא על-ידי השחקן). ככל שמחיר היעד שיקבע השחקן יהיה גבוה יותר כך הסיכון, לכאורה, נמוך יותר. מה הטעם בנוסחא כזאת? שבה אפשר לשחק עם מרכיב שרירותי אחד כדי להשפיע על “רמת הסיכון”? אם אבחר ביעד מאוד מאוד גבוה (למה לא בעצם? אני רוצה להרוויח הרבה כסף), כמעט כל פוזיציה תהיה עם סיכון מאוד נמוך. כמעט כל פוזיציה “תשתלם”.
אפשר להמשיך עם המכנה - למה לקבוע סטופ-לוס של 5%? (זה לא מופיע בשום “תורה לניהול סיכונים” ואם זה מופיע איפשהו - מדובר בטענת שווא שטותית שלא מתחשבת בסטיית התקן). אפשר למשל לקבוע סטופ קטן יותר - נגיד של 0.1%. זה יהפוך את המכנה לכמעט אפסי ואת הסיכוי לרווח לכמעט מושלם.
שחקן שיישלב את שני המרכיבים הנ”ל, יזכה לעושר בלתי מוגבל כמעט. כל מה שהוא צריך זה רק להאמין ביעד מאוד רחוק ובסטופ מאוד קרוב. שני המרכיבים האלה יהפכו כל פוזיציה לכמעט חסרת סיכון ועם סיכוי לרווח כמעט בלתי מוגבל.
דמרקר נמצא על שביל פופוליסטי הרסני…
תגובות
-
-
הבלוג של רפי פורת
-
בלוגרול
Hi, this is a comment.
To delete a comment, just log in and view the post's comments. There you will have the option to edit or delete them.